ההתפתחויות האחרונות בענף הציוד לתקשורת בפרט ובענפי ההייטק בכללותם, מצביעות על כך כי החברות הישראליות נמצאות בתחילתה של תקופה לא קלה מצד אחד ורווית הזדמנויות מצד שני. למה בדיוק הכוונה? כדי להבין את הסביבה בה פועלות הפירמות נתמקד בסקירה זו במספר גורמים אשר יכתיבו להערכתנו את עתידו של הענף.
ענף ההלבשה עובר שינוי משמעותי במבנהו. בניגוד לעבר, אז הענף היה מבוסס רובו על ייצור מקומי, כיום רוב הענף מבוסס על יבוא ושיווק המוצרים לצרכן. בנתוני המאקרו ניתן לראות ירידה במדד הייצור התעשייתי לצד התחזקות הצריכה הפרטית בשוק המקומי של הענף והתחזקות היבוא. כמו כן הענף סובל מתנודתיות גבוהה בצריכה הפרטית בסעיף ההלבשה וההנעלה. מסקר התעשיינים עולה כי חלה ירידה במס' העובדים בענף, מגמה שצפויה להמשך גם ברביע האחרון של 2011.
במהלך הרביע הראשון של השנה נתוני המאקרו של ענף הגומי והפלסטיק בישראל הציגו מגמה חיובית. בין היתר, נרשם שיפור במדדי הייצור הענפי והתעסוקה. הייצוא הענפי הציג שיפור במהלך הרביע הראשון של השנה (בערכים דולריים), הן לעומת הרביע הקודם והן לעומת הרביע המקביל אשתקד. אולם במהלך הרביע השני חלה האטה בייצוא, וזאת בניגוד לתחזיותיהם של תעשייני הענף.
במהלך הרביע הראשון של השנה נתוני המאקרו של ענף הכימיה בישראל הציגו מגמה חיובית. בין היתר, נרשם שיפור במדדי הייצור הענפי והתעסוקה. מנגד, עלה שכרם של השכירים בענף בשיעור גבוה מעליית הפריון, נתון אשר לו יכולת השפעה שלילית על רווחיות החברות.
שיא במספר כניסות המבקרים ותיירים בשנת 2010. מספר הכניסות אף עבר את נתוני שנת 2008 שהייתה שנת שיא במספר כניסות המבקרים ותיירים. נכון לפרסום סקירה זו, ארה"ב, רוסיה וצרפת הן המדינות העיקריות אשר מהן מגיעים התיירים לישראל.
היצור הענפי הכולל עלה ברביע השלישי של השנה בכ-17.1% בהשוואה לרביע המקביל ב-2009 ואילו היצוא הענפי הכמותי עלה ב-20.9% (במחירים קבועים). חשוב לשים לב ששיעורי גידול גבוהים אלו נובעים מהרמות ההתחלתיות הנמוכות בתקופה המקבילה ולכן שיעורי גידול אלו אינם צפויים להימשך לאורך זמן. אף לאחר הצמיחה שהתרחשה לאחרונה, רמת הפעילות בענף נמוכה מזו שהייתה טרום המשבר ולא צפויה חזרה לרמה הקודמת בעתיד הקרוב.
בענף הטקסטיל פועלות חברות העוסקות במגוון תחומים ובהם אשפרה, צביעה והדפסה של בדים, צביעת חוטים, ייצור אריגים וכן ייצור מוצרי מיגון כגון יריעות המשמשות חומרי גלם בתעשיית המיגון, אפודי מגן ועוד . החברות העוסקות בתחום הביטחוני הן "פמס" ו"רבינטקס", וביחד הן מהוות כ- 56% מסך המאזן המצרפי של החברות הציבוריות הפועלות בענף (הענף מונה 6 חברות ציבוריות). בין החברות הפרטיות בענף ניתן לציין את חברת "מגבות ערד" וחברת "האחים פריד".
ענף ציוד ההיי-טק שאינו לתקשורת כולל ציוד תעשייתי לבקרה ולפיקוח, מכשור רפואי, מכשירי בקרה, מדידה וניווט, ומכשירי אופטיקה וצילום. עם החברות הגדולות בענף נמנות "תעשייה אווירית", "אלביט מערכות", "וריפון" שעוסקת בייצור מערכות תשלום אלקטרוניות ו"נייס" המתמחה בפיתוח מערכות הקלטה ואחזור. חלק גדול מהמוצרים המיוצרים ע"י החברות בענף מיועד ליצוא.
אחד המאפיינים הבולטים של חברות התעשייה הביטחונית, בעיקר אלו שמייצרות אמצעי לחימה ופחות אלו שמייצרות מוצרי מיגון, הוא הוצאות מו"פ גבוהות. זאת, בשל הדרישה הגוברת, הן של משרד הביטחון הישראלי והן של צבאות במדינות אחרות, לאמצעי לחימה מתוחכמים ומדויקים המקנים יתרון יחסי למשתמשים בהם. הוצאות המו"פ הגבוהות קשורות כנראה גם לנטייה הכללית, שלעיתים אף מקבלת ביטוי בדרישות רגולטוריות של מדינות, לרכוש מוצרים ביטחוניים מחברות מקומיות.
מדד הייצור הענפי המוגדר כתוצר המקומי המיוצר בתעשייה, מצוי במגמת ירידה החל מהרבעון הראשון של 2010. ברבעון השלישי של 2011 מדד הייצור התעשייתי היה נמוך ב- 3.5% יחסית לרמתו בתחילת שנת 2010. ברבעון השלישי של 2011, התכווץ הייצור התעשייתי ב- 2.6% יחסית לרמתו אשתקד. מספר המועסקים בענף נשאר כמעט ללא שינוי מתחילת שנת 2011, זאת לאחר עליה של 2.8% במספר המועסקים בשנת 2010.
הרווחיות התפעולית של הענף הציגה שחיקה מסוימת במשך התקופה המסוקרת. ברביע השלישי של 2006 היא עמדה על 8.2% מהפדיון הענפי, המשקפים ירידה של 0.8% ביחס לרביע המקביל ב-2005. עיקר הירידה ברווחיות התפעולית של הענף הייתה בשלושת הרבעונים הראשונים שבסקירה, ואילו ברביע האחרון המסוקר היא רשמה שיפור.
נתוני ההשקעות בבנייה למגורים מצביעים על גידול ריאלי של כנקודת אחוז ברבעון בשנת 2006 לאחר נפילה של 3.2% ברביע האחרון של 2005. כתוצאה מכך היו ההשקעות בבנייה למגורים ברביע השלישי של 2006 נמוכות בכמחצית נקודת אחוז ביחס לתקופה המקבילה ב-2005.
